יום כיף-גרסא 1
היום נסעתי לעיר הגדולה להיפגש עם חברות.
חופש.
מותר לעשות מה שרוצים.
לא הייתי לבד. הייתי עם חברות. אמרו לי שאני יפה.שאני יכולה להיות דוגמנית.
יכולה להיות לי תמונת פרופיל חדשה כי הצטלמתי ויצא יפה.
מזג האוויר היה מושלם. לא חם מידי כמו שציפיתי ולא קריר מהרגיל כמו בירושלים.מושלם.
הסתכלנו על חנויות מעצבים ושטפנו את העיניים.
אכלנו במסעדה והיה טעים.
טיילנו ליד הים.
נוף משגע.
בריזה.
רוגע.
הכל כל כך מרגיע.
הזמן עוצר ואין לחץ.
עולם אחר. פסק זמן.
חופש.
יום כיף-גרסא 2
היום נסעתי לתל אביב.
נסעתי כדי להירגע.
עליתי לאוטובוס.
ואז
טלפונים
לחץ
הוא כועס ואולי יעזוב וכולם צועקים ומה יהיה וזה מסוכן ואולי לא יהיה פתרון וכל אחד אומר משהו אחר ואולי, ומה אם...ומה יהיה..וחשבנו שהכל יהיה בסדר אבל אולי לא..צריך להתקשר, אולי לבוא.יש בעיות, אולי לא יהיה בסדר, אולי היא תיפול ואולי ואולי.ואולי. ודי.
די.
שקט.
הגעתי.
חיבוקים, נשיקות. שלום.איזה כיף.
נסענו במונית.
הנהג דיבר עם חברה שלי על נדל"ן.
אני חשבתי על הבית.
פתאום עברנו את הדירה שלו.
בעצם לא שלו.
אף פעם לא היתה שלו. רק לזמן קצוב.
כמו שאני קיבלתי אותו לזמן קצוב.
ראיתי את הרחוב.
שם ישבנו לאכול ארוחת בוקר.
היה טעים.
היה כל כך טעים!!
ואז הטיילת ליד הים. החזקנו ידיים.
הלכנו לאט לאט לאט
לא צריך למהר.
והיום גם.
גם היום טיילת.
גם היום ים.
הייתי לבד.
לא באמת לבד אבל לבד.
ולא הלכתי יד ביד.
מיהרתי.
אפילו לא יודעת למה.
אולי כי צריך להספיק הכל.
צריך לחזור כדי לסיים את החופש.
החופש קצת מסוכן.
חזרה
בית.
אבל אין בית.
רק בחלום.
בחלום תמיד אותו הבית.
תמיד אותו החדר עם השטיח הורוד שהיה שלי.
וגם הוא לפעמים בא לשם. אבל רק בחלום.
לא ההוא מהטיילת.
ההוא מהבית.
אבל עכשיו אין בית.
משנים לי אותו.
מזיזים. שמים מחיצות.
לוקחים לי את החדר.
לוקחים לי את המרפסת.
המרפסת של התצפיות.
כבר לא יהיו יותר תצפיות.
אין בית.
נ.ב.
אבל לגלעד סוף סוף יהיה.
היום נסעתי לעיר הגדולה להיפגש עם חברות.
חופש.
מותר לעשות מה שרוצים.
לא הייתי לבד. הייתי עם חברות. אמרו לי שאני יפה.שאני יכולה להיות דוגמנית.
יכולה להיות לי תמונת פרופיל חדשה כי הצטלמתי ויצא יפה.
מזג האוויר היה מושלם. לא חם מידי כמו שציפיתי ולא קריר מהרגיל כמו בירושלים.מושלם.
הסתכלנו על חנויות מעצבים ושטפנו את העיניים.
אכלנו במסעדה והיה טעים.
נוף משגע.
בריזה.
רוגע.
הכל כל כך מרגיע.
הזמן עוצר ואין לחץ.
עולם אחר. פסק זמן.
חופש.
יום כיף-גרסא 2
היום נסעתי לתל אביב.
נסעתי כדי להירגע.
עליתי לאוטובוס.
ואז
טלפונים
לחץ
הוא כועס ואולי יעזוב וכולם צועקים ומה יהיה וזה מסוכן ואולי לא יהיה פתרון וכל אחד אומר משהו אחר ואולי, ומה אם...ומה יהיה..וחשבנו שהכל יהיה בסדר אבל אולי לא..צריך להתקשר, אולי לבוא.יש בעיות, אולי לא יהיה בסדר, אולי היא תיפול ואולי ואולי.ואולי. ודי.
די.
שקט.
הגעתי.
חיבוקים, נשיקות. שלום.איזה כיף.
נסענו במונית.
הנהג דיבר עם חברה שלי על נדל"ן.
אני חשבתי על הבית.
פתאום עברנו את הדירה שלו.
בעצם לא שלו.
אף פעם לא היתה שלו. רק לזמן קצוב.
כמו שאני קיבלתי אותו לזמן קצוב.
ראיתי את הרחוב.
שם ישבנו לאכול ארוחת בוקר.
היה טעים.
היה כל כך טעים!!
ואז הטיילת ליד הים. החזקנו ידיים.
הלכנו לאט לאט לאט
לא צריך למהר.
והיום גם.
גם היום טיילת.
גם היום ים.
הייתי לבד.
לא באמת לבד אבל לבד.
ולא הלכתי יד ביד.
מיהרתי.
אפילו לא יודעת למה.
אולי כי צריך להספיק הכל.
צריך לחזור כדי לסיים את החופש.
החופש קצת מסוכן.
חזרה
בית.
אבל אין בית.
רק בחלום.
בחלום תמיד אותו הבית.
תמיד אותו החדר עם השטיח הורוד שהיה שלי.
וגם הוא לפעמים בא לשם. אבל רק בחלום.
לא ההוא מהטיילת.
ההוא מהבית.
אבל עכשיו אין בית.
משנים לי אותו.
מזיזים. שמים מחיצות.
לוקחים לי את החדר.
לוקחים לי את המרפסת.
המרפסת של התצפיות.
כבר לא יהיו יותר תצפיות.
אין בית.
נ.ב.
אבל לגלעד סוף סוף יהיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה