יום רביעי, 11 בינואר 2012

פרגמנט

"דרך הפרגמנט מחזירים את המשמעות להיסטוריה."

יום שהתחיל בחושך
והסתיים בלידה.

ושבוע שהתחיל בדם
ולה לא כאב
או שרק לא אמרה
אבל לי כן
והיא עדיין לא אמרה.
רק
דם.

והיה חושך
וכשחשוך לבד זה כואב.
ופתאום
פרחים.
כבר לא הייתי אלרגית.

אולי זה סלקטיבי.

והיא עדיין לא אומרת.
גם כשיש מה
גם כשכואב
ולה לא.
או פשוט לא אומרת.

ופתאום חוזרים
לנקודת
ההתחלה.
כאילו כלום לא
היה.
כאילו כלום.
מאפס.
אבל פתאום יש הרבה
מול הכלום.
וגם כשיש דם
יש אור
והדם מפסיק ולה כבר לא כואב.
אולי אף פעם לא
כאב.
רק לי.
הכל מתחיל מהתחלה.
כמו לידה.

"דרך הפרגמנט מחזירים את המשמעות להיסטוריה"
הכל מתחיל משם
ונגמר שם.
לומדים ללכת
לומדים לדבר
ובבית יש פרחים
ויש כבר אור

ורק היא לא.

אולי בסוף הכל חוזר
להתחלה.
אחרי שלומדים ללכת
כבר לא הולכים.
ואחרי שלומדים לדבר
כבר לא מדברים.

לא
מדברים.

פרגמנט

                                                                                                                                                                           

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה