צרעות

יש לי צרעה במשרד.
אמיתית.לא מטאפורית. למרות שיותר סביר להיתקל בצרעות מטאפוריות בדרך כלל.
מעניין אם הצרעה יודעת שמפחדים ממנה.
אולי היא בעצם מפחדת בעצמה.
אולי בני האדם מפחידים אותה ולכן היא עוקצת.
אולי היא רק מפיצה את הארס כדי להגן על עצמה.
היא רואה שכולם מפחדים ואין לה ברירה.
היא צריכה להצדיק את המוניטין שדבק בה ולעקוץ.

גם אני קצת פחדתי אבל בסוף החלטתי להתעלם ממנה ולהמשיך לעבוד.
בסוף היא התעופפה בעצמה מהחלון.כנראה שהתחילה להשתעמם כי ראתה שאני לא מתייחסת.

צרעות ניזונות מההתנגדות אליהן.
ומהפחד מהן.

פגשתי הרבה צרעות בחיים.                                                                            
רובן היו מטאפוריות אבל הכאיבו יותר.
הן עקצו וקשה היה להתעלם כי זה כאב.
הן גם ראו שפחדתי מהן אז הן הכאיבו יותר כי זה נתן להן כח.

אבל אחר כך התעלמתי.
זה לא שהפסקתי לפחד.
רק עשיתי את עצמי.
ומהר מאד הן השתעממו.
כבר לא היה להן מעניין לעקוץ כשלא מפחדים מהן.
ואז באמת הפסקתי לפחד.

הבנתי שאני לא פחות חזקה מהצרעות.
הבנתי שהן רק מגנות על עצמן
שהן לא מכירות דרך אחרת.
ולכן הן עוקצות.

לפעמים פשוט צריך להתעקש ולומר להן "בוקר טוב".

בסוף הן יענו