אח שלי קנה לאבא שלי מתנה מאד משוכללת.
אבא שלי קורא לזה - "The gadget"
מצד שני, אבא שלי קורא לכל דבר שצריך להפעיל - "The gadget". הוא קורא ככה לפלאפון שלי (וזה לא שיש לי סמארטפון או משהו. סתם פלאפון דור 3 וחצי שהוא חצי touch). הוא קורא ככה לרדיו דיסק. הוא קורא ככה גם להליכון שלו. כנראה בגלל שיש לו גלגלים. הוא גם לא מבין שאפשר להתקשר לפלאפון שלי מטלפון נייח רגיל. הוא גם לא כל כך מבין איך כשמצלמים במצלמה דיגיטלית מייד אפשר להוריד את התמונות למחשב ולראות אותן. הוא בעצם לא מבין מה זה להוריד תמונות למחשב.
הוא לא מבין הרבה דברים אבל הוא מבין הרבה.
הוא מבין בדברים של פעם. הוא יודע הכל על ארכיטקטורה של פעם ועל זמרי אופרה של פעם ועל מלחמת העולם השנייה.
הוא גם לימד אותי שדברים הומניים נשארים לנצח.
לא כמו מדעים, שמשתנים מיום ליום.
אולי הוא בעצם הכין את עצמו לעולם בו הוא לא יתמצא בכל החידושים ויקרא לכל דבר שצריך להפעיל "The gadget"
אח שלי קנה לו מין אייפד משוכלל שמראה מצגת של תמונות מתחלפות.
האמת, בתוך תוכי, גם אני לא ממש הבנתי מה הולך שם.
גם אותי זה קצת עיצבן וגם אני בתוך לבי קראתי לזה "The gadget"
מסתבר שזה הדבר החם הבא בארצות הברית.
זה גם לא זול.
אחי לא יביא, חלילה, מתנה זולה.
המטפל של אבא שלי קנה לו חולצה כתומה בשוק.
ארבע במאה.
כבר למעלה משנה אבא שלי מבקש ממנו חולצה כתומה.
זה היה הצבע של האוניברסיטה שלו בארצות הברית, כשהיה בן עשרים.
הסברתי לו שכתום זה גם צבע ההתנתקות אבל הוא בשלו.
רצה חולצה כתומה.
השבוע המטפל מצא חולצה כתומה.
הוא כל כך שמח וגם אני.
וגם אבא.
גם המתנה המשוכללת נמצאת בשימוש.
אבא שלי הדביק על המסך נייר A4 לבן ובמרכז תמונה שלו ממלחמת העולם השניה.
עם צלוטייפ.
הוא נהנה להסתכל בה כל היום.
הוא כבר לא קורא לזה "The gadget"
אבא שלי קורא לזה - "The gadget"
מצד שני, אבא שלי קורא לכל דבר שצריך להפעיל - "The gadget". הוא קורא ככה לפלאפון שלי (וזה לא שיש לי סמארטפון או משהו. סתם פלאפון דור 3 וחצי שהוא חצי touch). הוא קורא ככה לרדיו דיסק. הוא קורא ככה גם להליכון שלו. כנראה בגלל שיש לו גלגלים. הוא גם לא מבין שאפשר להתקשר לפלאפון שלי מטלפון נייח רגיל. הוא גם לא כל כך מבין איך כשמצלמים במצלמה דיגיטלית מייד אפשר להוריד את התמונות למחשב ולראות אותן. הוא בעצם לא מבין מה זה להוריד תמונות למחשב.
הוא לא מבין הרבה דברים אבל הוא מבין הרבה.
הוא מבין בדברים של פעם. הוא יודע הכל על ארכיטקטורה של פעם ועל זמרי אופרה של פעם ועל מלחמת העולם השנייה.
הוא גם לימד אותי שדברים הומניים נשארים לנצח.
לא כמו מדעים, שמשתנים מיום ליום.
אולי הוא בעצם הכין את עצמו לעולם בו הוא לא יתמצא בכל החידושים ויקרא לכל דבר שצריך להפעיל "The gadget"
אח שלי קנה לו מין אייפד משוכלל שמראה מצגת של תמונות מתחלפות.
האמת, בתוך תוכי, גם אני לא ממש הבנתי מה הולך שם.
גם אותי זה קצת עיצבן וגם אני בתוך לבי קראתי לזה "The gadget"
מסתבר שזה הדבר החם הבא בארצות הברית.
זה גם לא זול.
אחי לא יביא, חלילה, מתנה זולה.
המטפל של אבא שלי קנה לו חולצה כתומה בשוק.
ארבע במאה.
כבר למעלה משנה אבא שלי מבקש ממנו חולצה כתומה.
זה היה הצבע של האוניברסיטה שלו בארצות הברית, כשהיה בן עשרים.
הסברתי לו שכתום זה גם צבע ההתנתקות אבל הוא בשלו.
רצה חולצה כתומה.
השבוע המטפל מצא חולצה כתומה.
הוא כל כך שמח וגם אני.
וגם אבא.
גם המתנה המשוכללת נמצאת בשימוש.
אבא שלי הדביק על המסך נייר A4 לבן ובמרכז תמונה שלו ממלחמת העולם השניה.
עם צלוטייפ.
הוא נהנה להסתכל בה כל היום.
הוא כבר לא קורא לזה "The gadget"
*ותודה לאודי על הרעיון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה