בדרך כלל באביב יש אובך.ואז מלוכלך במקום שתהיה פריחה והכל מתערבב ואסור לנקות דווקא כשצריך.
אבל דווקא עכשיו לא אביב.
סתם חורף.
חורף מוזר.
חורף קר מהרגיל שדווקא הביא איתו חום לא רגיל.
וכל הרגיל פתאום מתהפך ומסתתר מאחורי האובך ושום דבר לא ברור.
ולא רגיל.
ולמרות שיש פרחים פורחים ושמש וציפורים
יש אובך.
ויש עץ אחד בודד
באובך.
פעם היו לו שורשים חזקים ששמרו עליו
ולא הלכו
גם כשהיה
אובך.
היום השורשים עדיין שם אבל נעלמים באובך.
נמצאים אבל לא ממש
כבר לא תומכים
כמו פעם.
כבר לא חזקים.
אפשר לראות אותם רק בקושי מבעד לאובך וגם אז הם כבר לא נראים כמו פעם.
הם שם, נאחזים בכח ולא מרפים אבל יודעים שהם עוד מעט עומדים ליפול.
הם יחזרו לאדמה כמו שצמחו ממנה וכנראה שלא יקחו איתם את העץ.
העץ יישאר
באובך.
אי אפשר כל כך לראות את העץ.
הוא מתחבא מאחורי האובך.
יש גם פרחים חדשים.
הם פורחים לפעמים והשמש זורחת
והם מכסים את האובך ושומרים על העץ ואז
הציפורים מצייצות.
וזה עוזר.
אבל כשחוזרים לשורשים יש אובך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה